כל מה שרציתם לדעת בקצרה ובתמציתיות

אנרגיה מתחדשת זהו שם כולל לשימוש חוזר באנרגיה שכבר קיימת, כגון שמש או רוח או גלים וניצולה למטרת ייצור אנרגיה אחרת כגון ייצור חשמל.
שימוש בפנלים סולאריים לייצור חשמל הוא הנפוץ ביותר ואנו ניתן לכם את כל הכלים על מנת להבין ולרכוש את המוצרים המתאימים לדרישותיכם.

אם יש לכם בית פרטי או מחסן או גג משותף בהסכמת השכנים או שטח פנוי, תוכלו להתקין קולטים בעידוד המדינה ללא צורך בהיתרי בנייה או רשיונות מיוחדים.

יש שני אפשרויות: חיבור מנותק (Off Grid) או חיבור לרשת (On Grid).

בחיבור מנותק (Off Grid) אלה בעצם קולטים המשמשים אספקת חשמל ישירות לביתך בדומה לבתים בודדים שיש לבדואים בנגב או בתים הנמצאים במקומות שרשת החשמל אינה מגיעה אליהם. אתם משתמשים בכל החשמל שייצרתם.

בחיבור לרשת (On Grid) הקולטים מחוברים לרשת החשמל הארצית ובעצם אתם מוכרים את החשמל לחברת החשמל (בקיזוז אם מה שצרכתם ממנה) ואם ייצרתם יותר ממה שצרכתם הרי שחברת החשמל תשלח לכם שיק.

מערכת ביתית היא מערכת אשר ההספק המיוצר בה לא עולה על 15 קילו-וואט. מערכת ביתית נהנית מפטור במלא במס וכן מפטור בקבלת היתרי בניה, אין צורך בהיתר מהועדה המקומית, למעט טופס 4 - לא ניתן כמובן להתקין על בית שאין לו טופס 4.

מערכת מסחרית היא מערכת אשר ההספק שלה נע בין 15 קילו-וואט לבין 50 קילוואט. זו מערכת עסקית לכל דבר ועניין ולכן יש לשלם מס על הרווחים (יש לבדוק את מרכיב הפחת, מרכיב שכמעט כולם מתעלמים ממנו) וכן להוסיף הוצאות בגין ביטוח נגד גניבה ותחזוקה, הגשת תוכניות אדריכליות וחשמליות לגופים הרלוונטים לקבלת היתר.

קולטים סולאריים מורכבים מלוחות (פאנלים) המחוברים אחד לשני במערך של חוות קולטים. כל לוח כזה מורכב ממספר תאי קליטה המחוברים גם הם אחד לשני.
בד''כ לכל קולט 72 תאים.

כאשר מחברים לוחות קולטים כאלה אחד לשני מקבלים הספק גבוה היכול לשמש צרכן פרטי או עסקי.

האנרגיה המיוצרת ע''י הקולט נמדדת בוואטים אשר מתקבל בתנאי אור מיוחדים שנקראים STC או עוצמת הארה של 1,100W למטר מרובע (קרינה ממוצעת בישראל) ובטמפרטורה של 25°. כעת מאחר ובמציאות זה לא תמיד קיים בגלל עננות, אבק, עוצמת אור, טמפרטורה שונה, תנאים שונים וכד' מקובל להציג 90% מההספק הנקוב.
רוב הפנאלים משווקים עם אחריות יצרן ל 25 שנה והבטחת תפוקה יורדת מדי שנה של חצי אחוז.

החשמל שמייצרים הקולטים הוא חשמל בזרם ישיר DC. מאחר ומכשירי החשמל בבית משתמשים בזרם חילופין AC, יש צורך להמיר זרם ישר לזרם חילופין. DC ל AC.
כאן נכנס הממיר. תפקידו להמיר את הזרם הישר לזרם חילופין. ממירים טובים הם ממירים המייצרים גל סינוס "טהור" .

כמות הפנלים וההספק הכולל שלהם קובעת את הספק הממיר. ברוב ההתקנות הספק הפנלים יכול לעלות ב-20%-50% מעל הספק הממיר. לדוגמא מעכת קולטים המייצרת 150 קילוואט יכולה להסתפק בממיר של 100 קילוואט.

ממיר מתח מייצר קרינה אלקטרו-מגנטית (בלתי מייננת). ומאחר וכך, נקבעו ע"י המשרד להגנת הסביבה כללים ברורים בנוגע למיקום התקנת הממיר - מרחק של 4 מ' לפחות ממקום בו שוהים בני אדם באופן קבוע.

ממירים גם מנטרים את המערכת ויכולים להציג לנו נתונים אודות יעילות המערכת וכן חיווי תקלות. קיימים ממירים עם מערכות אופטימייזר המותקנים על הקולטים ותפקידם, גם לשפר ביצועי כל קולט וגם לנטר אותו.

קולטי מונו-קריסטליין בנויים מתאים שלמים הפרוסים לפרוסות דקיקות וקולטי פולי-קריסטליין בנויים מתאים רב גבישיים הפרוסים גם הם לפרוסות דקיקות.
קולטי מונו הם בעלי הנצילות הגבוהה ביותר, קולטי פולי (או מולטי בשמם האחר) בעלי נצילות נמוכה יותר. קולטי פילם דק הכי פחות איכותיים אך הם גמישים בשונה מהאחרים ומצד שני עמידים בחום גבוה ורגישות לתדרי אור (חוסר צורך בקרינה ישירה!).

יעילות של קולטים נמדדת באחוזים והם מושפעים מאיכות הקולט, ומתנאי הסביבה.

לדוגמא באזורים חמים יותר, נניח במדבר, יעילות הקולטים יורדת. גם אבק או עננות משפיעים על היעילות. גורם נוסף שיש להתחשב בו הוא כיוון דרום. ברגע שאין כיוון דרום מלא המנצל את מלוא קרינת השמש מהבוקר ועד הלילה, היעילות יורדת. כיום יעילות אפקטיבית נעה סביב 25%.

בקרים מחוברים אחרי הממיר והם משמשים מעין "מחסום" מפני קפיצות מתח חייבים אותם בכל מערכת.

סוללות או מצברים משמשים לאגירת החשמל. נניח ונרצה ליצר חשמל לשימוש שלנו בלבד וגם להשתמש בו בלילה כשאין שמש. אנו נחבר סוללות שיאגרו את החשמל וימשיכו לספק לנו חשמל גם כשאין שמש.
סוללות אלה דומות למצברים של רכב אך הם מבוססי ג'ל ויכולים לאגור חשמל לזמן ארוך מאד.

מערכות פיצוי יודעות לזהות ירידה בתפוקת פאנל היכולה להגרם כתוצאה מהצללה, לכלוך וכד'. מערכות אלה יכולות למנוע מהפאנל הספציפי לפגוע בשאר המערכת עי ידי מתן עדיפות לפאנלים אחרים עם שינוי הזרם והמתח לשאר הפאנלים.

העלות משתנה בהתאם לגודל הגג או השטח הפנוי שלך. כיום כל הבנקים מציעים תוכניות למימון (שבטוח מבחינתם) בתנאים טובים. תוכלו כמובן גם במימון עצמי.

החישוב הממוצע נע אחרי 6 שנים. כסף תקבלו מיד מהרגע הראשון שתתקינו את הקולטים אך הם הופכים להיות רווחיים בד"כ אחרי 6 שנים.

בהתאם לקביעת רשות החשמל נכון לשנת 2021 משולם למערכות המייצרות עד 15 קילוואט לשעה סך של 0.48 לקוט"ש. (מערכות גדולות יותר עד 25 קוואט מקבלים לפי 0.45 ₪ קוט"ש ועד 100 קוואט מקבלים לפי 0.41 ₪).
התעריך ל 25 שנה ללא הצמדה.

ישנם שתי שיטות התחשבנות:

• התחשבנות לפי יצור – תשלום תעריף קבוע לכל קוט"ש המיוצר במתקן בין אם נצרך ובין אם לאו. כל הייצור מהמתקן נרכש בתעריף אחיד מבלי קשר לצריכה העצמית.
• התחשבנות לפי הזרמה – צריכה עצמית, ותשלום על עודפים המוזרמים לרשת בלבד. מתאים לצרכנים גדולים בעיקר למערכות מעל 100 קילו-וואט. תתאפשר צריכה עצמית מהמתקנים, כאשר בגין צריכה זו יחויבו הצרכנים בתשלום העלויות המערכתיות ורכיב הרשת הקבוע (כ-6 אג' לקוט"ש)

המדינה מעודדת את קידום התקנת מערכות סולאריות ולכן למערכת ביתית של עד 50 קילו-וואט יש פטור מלא מהיתרי בניה.
בהתאם לרפורמת הפרגולות מ 2014 יש צורך רק במילוי תצהיר לקוח חתום ע''י עו''ד, הגשת בקשה לחברת החשמל ועדכון הועדה המקומית על ההתקנה.

יש תשלום חד פעמי לחברת החשמל בגין בדיקת המתקן וחיבור מונה חדש - כ 1500 ₪. (למערכות עד ל 100A שהם מערכות ביתיות רגילות)

כמו כן, יש תשלומים קבועים: דמי איזון, דמי שימוש ברשת, דמי גיבוי ועלויות מערכתיות. דמי החיוב מנוכים אוטומטית ע"י חברת החשמל מהתקבול שמגיע ליצרן הסולארי בגין ייצור החשמל של המערכת.
דוגמא לתעריפים מעודכנים לשנת 2018: מונה נטו ביתי: 250-300 ₪ בשנה תלוי במערכת שלכם. דמי גיבוי: 400-500 ₪ בשנה תלוי במערכת שלכם.

עד הכנסה של 24,000 ₪ לשנה (שזה מעבר להכנסה של בית פרטי), אין צורך לשלם מס כלל. הכנסה שנתית עד לסכום של 70,000 ₪ פטורה ממע''מ.
מאחר וכך, אין צורך בפתיחת תיק במס הכנסה או במע''מ.